השפה הקבלית תואמת את השפה הסמלית של המנדלה (בסנסקריט 'מעגל'). המנדלה היא ביטוי יצירתי של האדם בחיפושו אחר צלם האלוהים שבתוכו.
ציור המנדלה מתחיל מהנקודה הפנימית הנקראת 'בִּינְדוּ' (בסנסקריט 'נקודה') המקבילה לאות י׳ בשפה הקבלית. המנדלה מתפתחת ומתרחבת מתוך הבינדו, שהיא נקודת הנביעה מתוך האלוהות אל תוך עולם החומר.
ציור המנדלה ולימוד הקבלה הם דרכים שונות להתחבר אל 'העצמי' (החלק האלוהי שבאדם): "בּוֹא וּרְאֵה, אֵין לְךָ עִגּוּל בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ נַעֲשֶׂה מִתּוֹךְ נְקֻדָּה אַחַת הָעוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע וּנְקֻדָּה זוֹ הָעוֹמֶדֶת בְּאֶמְצַע נוֹטֶלֶת אֶת כָּל הָאוֹר וּמְאִירָה לַגּוּף וְנֵיאוֹר הַכֹּל".[1]
חכמת הקבלה וחכמת המנדלה מנסות לתאר את תשתית הבריאה דרך תבניות וסמלים. לדוגמה, מגן דוד הוא סמל עם שישה קצוות המתאר את החיבור בין שמים ובין ארץ. בקבלה מקביל מגן דוד לשישה קצוות המיוחסים לשש הספירות, מחסד ועד יסוד. סמל מגן דוד מולבש על התבנית המנדלית של "זרע החיים", שגם לה שישה קצוות והיא מייצגת את בריאת העולם.
חכמת הקבלה וחכמת המנדלה, כל אחת בדרכה, מתארות את היווצרות העולם מנקודה נעלמה, היא הבינדו המקבילה לספירת חכמה ולהתנוצצות ההוויה מתוך האַיִן. אחריה מגיעה התרחבות מהנקודה אל המעגל המקביל לספירת בינה. המעגל דומה לחלל הפנוי ולרחם האלוהי שבתוכו יכול העולם להתהוות. השלב הבא הוא הקו או המשולש המתארים כיוון והתפתחות ואת המשכת האור האלוהי לתוך החלל הפנוי. הקו והמשולש בשפה הגיאומטרית מקבילים לספירת תפארת המציינת איזון. השלב הבא בהתפתחות הוא הריבוע המתאר את המציאות הארצית, היציבה והבטוחה. הריבוע מייצג גם את ספירת מלכות. המבנה המרובע מקביל לשם המפורש המורכב מארבע אותיות. עם הריבוע מושלם התהליך, שאותו מתארת חכמת הקבלה כתהליך של התהוות מהאין-סופי לסופי ומתחילה המשימה שלנו כבני אדם להתעלות בחזרה מהסופיות אל האין-סוף.
[1] ספר זוהר חדש.